<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין ר"ב</h1>
<h2>דף לד:</h2>
והמצוה הר"ב היא שהזהיר הנזיר משתות החמר והיינות שבשורש עירובם מי הענבים. והוא אמרו (נשא ו') וכל משרת ענבים לא ישתה. וכבר הפליג באזהרה מזה ואמר שאפילו החמיץ היין או השכר שבו נתערב היין אינו מותר לשתותו והוא אמרו (שם) חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה. ואין זה הלאו מצוה בפני עצמה. כי אילו אמר יין לא ישתה וחומץ יין לא ישתה היו שתי מצות. ואמנם אמר וחומץ יין לא ישתה הרחקה מן היין. והתבאר בגמר נזירות (ל"ז.) שאמרו משרת ענבים הוא לאסור טעם כעיקר. והראיה על היותם מצוה אחת כי כששתה היין והחומץ אינו לוקה שתים כמו שנבאר אחר זה (מ' ר"ו). וכששתה הנזיר רביעית יין או חומץ לוקה.
